התשישות הבלתי נגמרת מלהיות תמיד ׳החזקה׳.
אם את קוראת את זה, רוב הסיכויים שאת מכירה את התחושות האלה מקרוב מדי:
- מבחוץ הכל נראה מושלם, אבל בפנים את מרגישה ריקנות ורק מחכה לרגע שהכל יקרוס.
- את מנותקת מעצמך, כאילו את צופה בחיים שלך מהצד ולא באמת חיה אותם.
- יש לך תחושת אשמה תמידית שמלווה אותך, גם כשלא עשית שום דבר רע.
- כל מילה קטנה או מבט יכולים לזרוק אותך לתגובת יתר, ואת מוצאת את עצמך מגיבה כמו ילדה קטנה ומפוחדת.
- את לא סומכת על אף אחד באמת, מה שמשאיר אותך כל כך בודדה, גם כשאת מוקפת באנשים.
- העמדת הפנים שאת 'בסדר' שואבת ממך את כל האנרגיה ומשאירה אותך מרוסקת בסוף היום.
זו לא סתם "תקופה קשה", זו תופעה שנקראת "מעגל ההישרדות".
זוהי מערכת הפעלה פנימית, שנוצרה בילדות כדי להגן עלייך, והיום היא פשוט לא מפסיקה לעבוד. היא גורמת לך לחיות בדריכות מתמדת, כאילו הסכנה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה, ומונעת ממך להרגיש שאת באמת בטוחה בעולם.
